Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including selling your first investment property, interruptions during Half Hallel, and opening soda bottles on Shabbos.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Discuss the variations in minhag for Haftorah when the past Shabbos coincides with Rosh Chodesh: [1]
2. On fast days, we incorporate the Selichos within Tachanun. Should there be a Baal Simcha present, we won’t say Tachanun. What is the format then for Selichos?[2]
3. I want to buy a property for investment, but I’ve heard that one should avoid selling his first acquired property. So, please advise:[3]
4. I run a kosher restaurant in a resort town where there are many Jewish tourists. During the Nine Days, I still sell meaty foods because some of the clients are Sefardim. But our chefs aren’t Jewish, so I light the fire each morning. That arrangement isn’t sufficient for Sefardim.[4] So is it wrong for me to sell kosher meaty foods this week?[5] 
5. Are the rules for interruption during Hallel different when only ‘half’ Hallel is said?[6]
6. What’s our custom re. beginning of Sheini of Parshas Devorim?[7]
7. Torah allows annulment of vows either due to a פתח or חרטה. What’s the difference?[8]
8. Feedback re. need for Chazoras haShatz: CR Sacks ז”ל: Daily tefilos correspond to: a) the Ovos; b) the Tomid; a) is personal, b) is communal. We now have both forms.
9. Feedback re. opening cartons: At the Rebbe’s farbrengen, the soda bottle (Cotts Half & Half) had a screw-cap, and was opened on Shabbos. [9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] בס’ המנהגים ע’ 43 מכריע לומר ‘שמעו’, לא ‘השמים כסאי’. תוספת פסוק ראשון ואחרון של שבת ר”ח נתחדשה בתשל”ד. בקביעות זו בשנת תשמ”א לא קרא כ”ק אדמו”ר זי”ע הפסוקים הנוספים. בפ’ וארא תשמ”ב התייחס הרבי למה שרשמו שאמר הפסוקים, ואמר להד”מ. בקו’ ‘בני היכלא’ לאחרונה כותב רמ”מ רייצס נ”י שכן הדבר בכמה עניינים שחידש הרבי, שעשה ב”פ, ובפ”ג נרתע, ואח”כ המשיך בהנהגה המחודשת.
[2] בסליחות לצום גדלי’ מעיר כ”ק אדמו”ר זי”ע שכאשר אומרים הסליחות באמצע סדר התפלה יש לדלג “לך ה’ הצדקה, שומע תפלה, סלח לנו” – כי הם נתקנו כנגד פסוד”ז – והרי אמר פסוד”ז, ע”כ. ולא מצאתי קשר ‘סלח לנו’ לפסוד”ז. וב’ליקוטי טעמים והערות’ לסליחות כתוב שהיא הקדמה ל”א-ל ארך אפים”. ואולי ציון 2 שייך אחר “שומע תפלה”.   גם: בימי התענית, “סלח לנו” הוא צמוד ל”א-ל ארך אפים”. ועניינו לחבר הסליחות עם ברכת “חנון המרבה לסלוח” שבחזרת הש”ץ, ראה שו”ע או”ח סי’ תקסו ס”ד.
[3]  קידושין נט ע”א. ס’ שמירת הגוף והנפש סי’ ריד ס”א.
[4]  ראה שו”ע יו”ד סי’ קיג ס”ז.
[5]  בשו”ת יביע אומר (ח”ט יו”ד סי’ ו:ד) מתיר לספרדים לאכול הבישול במסעדה תחת הכשר אשכנזי, אע”פ שסומכים על הדלקת התנור ועוד, מכיון שיש כמה ספיקות לקולא: בית הישראל, שפחה השכורה לישראל, שגירת התנור.
[6]  בספר ‘הפסק בתפלה’ (להרב יואב למברג נ”י) מסיק שאין הבדל, דלא כהרב עובדי’ ז”ל.
מעין דמיון לדבר: שם שמים חל על הסוכה, מדאורייתא. סוכה שישבה בה אשה, האם חל על זה דין סוכה? שי”ל: אכן היא פטורה, אבל על המצוה יש שם מצוה גמורה. ויש לחלק דשאני הכא שמדלג חלק. לאידך, אין מקום להכניס דברים אחרים במסגרת הלל זה, ראה בספר הנ”ל. וראה שקלים פ”א מ”ג בפיה”מ שמכיון ששקל האב על בנו, מחוייב לעשות כן גם בשנה הבא, הואיל “וחייבת אותו במצוה זו”!
[7]  ראה דברי ר”מ שוסטרמן ע”ה בס’ למען ידעו ע’ 138 ואילך.
[8]  ראה  ס’ כל נדרי פכ”ג ס”ב.
[9] ביררתי: במכסה של מתכת, ה-THREADING נעשה כשהמכסה כבר מורכב על הבקבוק. משא”כ במכסה של פלסטיק.