Lighting Menorah for Pirsumei Nissa to Non-Yidden?

Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas including playing dreidel for gelt, is a minyan required for public menorah lightings, besamim on a teabag, and pirsumei nissa to non-Yidden.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. We’re having a staff Chanukah party. May we give each participant 5 Euro to play with and the winner takes the lot?[1]
2. May a Kohen marry the daughter born to a couple who are both Geirim?[2]
3. Meaty sausages were warmed up in a meaty oven, in a milky tray that was lined with greaseproof paper. Does the paper prevent the transmission of taste from food to tin?[3]
4. Does lighting Menorah in Shul or in public require a Minyan to be present?[4]
5. Does a food thermostat need to be toivelled before use?[5]
6. Are we okay with an under-Bar-mitzvah-boy being called up for Maftir & Haftorah?[6]
7. If, during a meal, I shake hands with someone who hasn’t washed NTY, do I have to wash my hands again?[7]
8. When sniffing a tea-bag before use, should I say a brocho for the fragrance?[8]
9. Some sources state that there were originally 12 Nuschaos, one for each of the 12 tribes. How does that fit with the fact that Nusach haTefilo was established by the Anshei Kneses haGedolah, at the beginning of the 2^nd BHMk, whereas the 10 tribes (of Malchus Yisroel) were exiled well before the destruction of the BHMK? [9]
10. Is there a mitzvah to publicize the miracle [of Chanukah] to non-Jews? [10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] בדין משחק בקוביא בבני משפחה – ראה או”ח סי’ שכב ס”ו. בפסקי תשובות סי’ תרע הע’ 25 הביא בשם הרה”ק מקלויזנבורג ז”ל להקל במשחק דריידל מדין משפחה אחת.
[2] ראה שו”ע אבן העזר סימן ז סעיף כא.
[3] ברמ”א יו”ד סי’ צב ס”ח מובא הכלל שאין בליעה עוברת מכלי לכלי בלא רוטב. בס’ פסקים ותשובות (שם אות כז) מביא להקל בזה גם בנייר-כסף. אלא ששם חשש לחומרא בנייר-אפיי’. ואיני מבין למה החמיר טפי ממפה בלועה, שבזה הקיל ה’חכמת שלמה’.
[4] ראה רמ”א או”ח סי’ תרעא ס”ז, ובמג”א ובשע”ת שם.
[5] ההוראה הנפוצה היא להטביל בלא ברכה.
[6] מפורש להיתר בשוע”ר סי’ רפד ס”ח.
[7] אריכות בזה בפסקי תשובות סימן קסב אות יא.
[8] מבואר בסדר ברכת הנהנין פי”א אות ט שכל שעיקרו לתבלין אין מברכים על ריחו. וי”ח, ולכן יש למנוע שלא להריח אותם.
[9] במג”א ר”ס סח מובא משער הכוונות ענין י”ב נוסחאות. והוא בשער הכונות (ע’ שכח). מגיד דבריו ליעקב סי’ קלג – מחדש דבר שער הי”ג. נר מצוה ותו”א פנ”ה מזהה שאנשי כנה”ג קבעו תפלת י”ח כשער הי”ג, והאריז”ל תיקן כן בברכות קר”ש ובפסד”ז.
[10] בפסקי תשובות סי’ תרעא אות ו [ט] הביא מכמה אחרונים דשייך גם לגבי נכרים.