Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. When was the brocho הנותן ליעף כח (drawn from last week’s Haftorah) instituted?[1]
2. Why is the poem ויאתיו not brought in the Chabad Machzor?[2]
3. May I rinse dishes on Shabbos after each course, to make it easier to wash later?[3]
4. May I stack dishes in the dishwasher on Shabbos?[4]
5. The Shul where I daven Shabbos morning, I don’t return to that evening. Is there a way for me to fold my Tallis on Shabbos, or must I leave it a mess? [5]
6. Need I tell other congregants that they shouldn’t fold their Tallis on Shabbos?
7. I had washed Netilas Yodayim and had eaten one small roll, then my phone rang and I ran out for a Hatzolo call. Upon returning home two hours later, I wish to resume my meal. Do I need to wash again and also repeat haMoitzi?[6]
8. My long moustache bothers me when I eat/drink. May I trim it?[7]
9. A currently popular hairstyle is to cut the sides shorter than the top. Should I be telling people not to do so as it’s the way of the Goyim?[8] 
10. Should one say a brocho when affixing a Mezuzah to a doorway that has a door, but the door swings in both directions, or the door slides into a ‘pocket’?[9]
11. What is the Chabad approach with regard to rolling one’s beard?[10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ב’עיון תפלה’ שבסדור אוצר התפלות מייחס תקנתה לחכמי אשכנז בימי הביניים. ובנוסח שלפניו באה ברכה זו בהמשך ל”אוזר ישראל בגבורה” ו”עוטר ישראל בתפארה”, ע”ש. אבל בשוע”ר סי’ מו ס”ו מייחסו להגאונים. ושם נסמן לס’ סדר היום (שנ”ט).
[2] בסדורו לא הביא אדה”ז פיוטים כלל. בסוף ה’עבודה’ מציין: “כאהל הנמתח תמצא במחזור”. פיוט זה [שמקורו הוא הצרפת] נאמר במזרח אירופא, לא במערב. תח”י מחזור נוסח האר”י, ווילנא תרנ”ח. שם הובא פיוט זה. ‘מחזור חב”ד’ הראשון: ברדיטשוב תרע”ג. שם לא הובא. ציטוט ממנו – “ויתנו לך כתר מלוכה” – מצוטט בספרי אדמו”ר האמצעי, ב’נר מצוה ותו”א’ וב’שערי תשובה’.
[3] ראה ס’ שמירת שבת כהלכתה פי”ב ס”ג.
[4] ראה ס’ ארחות שבת פכ”ב אות קסז.
[5] בשוע”ר סי’ שב סוס”ט מתיר לקפל שלא על סדר קיפולו הראשון. אבל בקצות השלחן (ס’ קיז ס”ב) החמיר בזה לאנשי מעשה.
[6] דין ההולך באמצע סעודתו – במשנה ברכות נא: ובגמ’ שם נג:. כל זמן שאינו רעב; ד’ מילין. לרש”י: ד’ מילין היינו אחרי אכילה מרובה. להתוס’ – אחרי אכילה מרובה – כל זמן שאינו רעב; אכילה מועטת – ד’ מילין. בשוע”ר סי’ קפד ס”ג משער ד’ מילין באכילה מועטת – כהתוספות. לענין ברכה ראשונה: שם בהמשך, אחרי שיעור עיכול, חייב לברך מחדש. ובסימן קעט ס”ב, עקירת מקום וגם היסח הדעת, מברך ברכה ראשונה שנית.
ברמב”ם הל’ דעות פ”ד ה”ב כתב למעט השתי’ בתוך המזון, וכשיתחיל המזון להתעכל, אז ישתה די צרכו. משמע שהאכילה גורמת צמאון – שאין האדם מרגיעו, עד שירגיש תחילת העיכול. לדעת רש”י, היינו באכילה מועטת. אבל באכילה מרובה, הרי יכול לסמוך על שיעור ד’ מילין, שאז בודאי התחיל העיכול. לדעת התוספות, באכילה מעוטה יסמוך על שיעור ד’ מילין, ובאכילה מרובה השיעור הוא ארוך יותר.
[7] ראה שלחן מנחם ח”ד ע’ קלג. מן הדין יש להקפיד בתער (קצש”ע סי’ קע ס”ב).
[8] דיני פאת הראש נתבארו ביו”ד סי’ קפא.
[9] בשו”ת אגרות משה (יו”ד ח”א סי’ קעו) פוטר פתח זה ממזוזה, אבל פוסקים רבים מחייבים מזוזה (ראה ס’ שכל טוב סי’ רפט אות קג, ס’ פתחי שערים סי’ רפט אות סד). א”כ הוי ספק ברכה להקל.
[10] דין