Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including Shofar in Elul after shkiah, Selichos on Motzei Shabbos before chatzos, eating the edge of a loaf, and how many sounds to blow for people on mivtzoim.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Why in Selichos, when we first invoke the 13 Midos of Mercy, we preface with א-ל ארך אפים, whereas in the subsequent invocations, we preface with א-ל מלך יושב?[1]
2. Is there any leeway to start Selichos on Motzei Shabbos before midnight?[2]
3. If someone missed hearing Shofar during the day in Elul, is there any gain to do so after sunset?[3]
4. What’s the Chabad position regarding the saying of Tachanun after sunset?[4]
5. On Friday night, after ברכה מעין שבע, the Chazan said half-Kaddish and Borchu. What should he do now?[5]
6. Sadly, a Jewish man is planning to marry a non-Jewish woman. He has asked us to provide Kosher food for the ‘kosher table’ at the wedding. Should we oblige? [6]
7. The bridge holding the Tzitzis in my Talis Koton is very frayed, with the Tzitzis literally hanging on a thread. May I reinforce the bridge without needing to retie the Tzitzis?[7]
8. What is the correct practice regarding the edge of a loaf of bread?[8]
9. When blowing Shofar for people on Rosh haShono, are 10 sounds enough or do we need to blow 30 sounds?[9]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]   בקובץ בית אהרן וישראל גליון מט כותב ר’ אלעזר ווייספיש שבפ”א נפעל שהוא ית’ קם כביכול מכסא דין ויושב על כסא רחמים.
[2] אין לומר סליחות קודם חצות (מג”א סי’ תקסה סק”ה). אבל לפי סדור אדה”ז בתיקון חצות, יש להתיר באשמורה אמצעית. כ”כ בס’ משמרת שלום. ומ”מ אין להקל בזה לענין מוצאי שבת, שהארתו נמשכת עד חצות, כמובא בשערי תשובה סי’ ש.
[3]  בטור או”ח סי’ תקפא כתב מנהג אשכנז לתקוע בבוקר ובערב אחר התפלה. אבל בדרכי משה שם כתב שתוקעים רק בשחרית.
ונלע”ד דשופר שייך לגבורות, כי מעורר חרדה. מנהג אשכנז הקדום הי’ ע”פ מנהגם להתפלל ערבית מבעוד יום. [ולכן גם המזמור “לדוד ה’ אורי” נוהגים לומר באשכנז בערבית. וה”ה ומזמור מ”ט בבית האבל ר”ל. מה גם שנוהגים להצמיד מעריב אחר מנחה]. מנהג אשכנז המאוחר, אולי לפי שכבר עשיתו לילה בתפלה. אולם בספק לילה יש מקום להקל, כדלקמן.
[4]  בשוע”ר סי’ קלא ס”ד מביא שיש נמנעים מנפילת אפים בסליחות “עד נכון היום”. והוא היסוד של מנהגנו שלא לעשות נפילת אפים בסליחות כלל! וא”כ כ”ש במנחה לאחר השקיעה. הארכתי בזה בס’ נתיבים בהלכה ומנהג סימן י
[5]  לכאורה מטרת התהלים (מזמור כג) הוא בכדי לומר קדיש ו’ברכו’. אבל מכיון שכבר אמרו ‘ברכו’, אין עוד מה לעשות.
[6] עניתי שלא ישתף פעולה. והתבססתי על על שו”ת אדה”ז סימן לט.
[7] ראה פסקי תשובות סי’ טו אות ה.
[8] ראה פסקי תשובות סי’ קסז:ג בשם מנחת יצחק מנחת יצחק ח”ט סי’ ח שתמה על המקור למנהג זה.
[9] ראה דברינו בס’ נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 106. וכ”כ הרי”ל נחמסון בשו”ת השלוחים סי’ מז.