Anash.org feature: Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas, including the bracha on frozen grape juice, goy opening and closing a commercial oven, and why is it okay to eat hot fleishigs and milchigs with fillings or braces.

The following issues are discussed by Rabbi Raskin in this week’s episode:

1. Which brocho should be said on frozen grape juice?[1]
2. I wear a bandage on my ankle to keep the ankle from moving when doing exercise. May I wear it in the street on Shabbos?[2]
3. What should be the attitude of a Jewish child to his/her non-Jewish father?[3]
4. And what about a Jewish father and non-Jewish children?
5. A Kohen married a divorcee; does their firstborn boy require Pidyon haBen?[4]
6. The said boy now got married and had a bechor. At the Pidyon haBen, the father says to the Kohen that since he’s not sure that he had a Pidyon, therefore the money should be for both of us. Any good?[5]
7. Q. from Eastern Europe: We’re doing a Pidyon haBen for several elderly men in our community. Must they buy the coins for their Pidyon or could we just gift them to them?[6]
8. A Pidyon haBen works out on a fast day; should the Pidyon be delayed by a day?[7]
9. Why is it okay for one who has dental fillings to eat hot fleishig and milchig foods?[8]
10. In our moisad, we have a commercial oven. The power switches off when the door is opened. Can we suffice with the Mashgiach switching it on once every morning?[9]
11. Procedure for pouring 9 Kabin: [10]
12. Feedback re. שבת קדשך:

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1]  שערי הברכה פי”ח ס”ח; פסקי תשובות סי’ רב:ג. וראה שוע”ר ר”ס קסז (“שמשנח את הלב”). וע”ש סי’ קעד ס”ד, שהיין פוטר שאר משקין “מפני שהוא ראש לכל מיני משקין”. ולהעיר מגמ’ ברכות מא סע”ב ואילך בטעם שהיין אינו נפטר בברכת הפת, “דגורם ברכה לעצמו”.
[2]  ראה שוע”ר סי’ שא ס”כ. ויש לחלק בין כורך דבר נוסף על התחבושת לבין נדו”ד שהתחבושת היא המרפאה. שי”ל שבתחבושת על המכה, אם נרפאה המכה יזרוק התחבושת ויחזיק בידו המשיחה. משא”כ בנדו”ד דליכא למיחש לכך.
[3] יש חיוב כבוד הכרת הטוב להורה (ראה אשרי האי”ש יו”ד ח”ב פנ”ו סט”ו).
[4] ראה שו”ע יו”ד סי’ שה סי”ט שהאב זכה בפדיונו. וראה ערוך השלחן שם ס”ס שהאב צריך להפריש הכסף ונוטלו לעצמו. אבל יש סוברים שגם אין האב צריך להפריש.  ויש מקילים (פדיון הבן כהלכתו פ”ג הע’ ע).
[5] לדעה המקילה שבהערה הקודמת ודאי שהאב אין צריך פדיון. א”כ אין האב חייב לשלם מספק. וא”כ כל הכסף ניתן לפדיון התינוק.
[6] ס’ פדיון הבן כהלכתו פ”ז סל”ה חושש בהזלה לכתחילה משום “כהן המסייע בבית הגרנות”. ומשמע שבדיעבד הפדיון חל. ואף בהלוואה גמורה, אע”פ שלכתחילה חושש בזה להערמה.
[7] ראה הדיעות בזמן עריכת הפדיון בס’ פדיון הבן כהלכתו פ”ט סי”ד. בנדו”ד השאלה לגבי שליח בית-דין, אם הוא עובר בשהיית המצוה.
[8] נשמת אברהם סי’ פט (ב) 1 בשם הגרשז”א.
[9] בשו”ע יו”ד סי’ קיב ס”י מתיר הרמ”א עד שהיית מעל”ע. ואף שי”א ששם הוא רק בדיעבד, לענ”ד בנדו”ד עדיף. כי שם, חימום התנור בפעם השני’ אינו קשור לפעם הראשונה, ואילו בנדו”ד הרי החיבור לחשמל שעשה המשגיח הוא הגורם לחימום השני, ורק שהי’ הפסק לזה מן הצד.
[10] שוע”ר סי’ תרו סי”א; נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 189.