Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. When receiving numerous pastries in Mishloach Monos, is there a concern that I will now have to separate Challoh, due to some of the pastries being made in small batches?[1]
2. Should a brocho be recited by an adult who’s reading Megila for boys who are under Bar-Mitzva? [2]
3. On Purim evening, I fell asleep without having davened Maariv, waking up minutes before the official time for dawn. I began Shmoine Esrei before dawn but finished thereafter. Do I have to add another Shmone Esrei at Shacharis? [3]
4. May young children make use of a pool on Yomtov?[4]  
5. Why did the Jews in Shushan desist from taking spoils?[5]
6. When how many strands snap, do Tzitzis become invalid?[6]
7. What is the reason for our minhag that the reading in Parshas Beshalach and on Purim is “Zecher Zeicher”, whereas in Parshas Ki Teitzei it is read “Zeicher Zecher”?[7]
8. Feedback regarding whether dashes between the letters of Hashem‘s name prevent the kedusha of that written word:
   Would adding the letter O G-o-d, thereby making the word ‘Good’, allow the deletion of the name? Or, is adding the O in and of itself an act of erasing the name?[8]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ההערה, בלוח ‘דבר בעתו’. קי”ל ב’ עיסות שאין בא’ מהן שיעור חלה, מצטרפות אח”כ לשיעור ע”י צירוף-סל, ואפילו אחר שנאפו (יו”ד סי’ שכה ס”א). דיון באחרונים אם מצטרפים כמויות קטנות שכ”א מעוטפת בשק-פלסטיק. גם אם מקפיא מצרף כמו סל, אולי הוי כמחובר לקרקע. ראה שו”ת מנחת יצחק ח:קט, מחזה אליהו א:קיא, סי’ מלא העומר פ”ו ס”ד, חלה כהלכתה סי’ ח סל”ה.
כפשוט, הבעי’ היא רק במאפים ביתיים, כי בשל ביח”ר כפר הופרשה חלה במקור.
[2] בשוע”ר סי’ רצו סט”ז מתיר לברך על הבדלה לקטן. הפרי מגדים (סי’ תקפט א”א ד) נסתפק אם הגדול יברך על מצות שמיעת קול שופר של קטן. ובס’ חנוך לנער (בלוי, פי”ד:ו) תמה מה בין זה לקידוש והבדלה.
[3] להמשנ”ב (רלה:לד) אין להתפלל ערבית אחר עה”ש. אבל י”ח (פס”ת שם יב).
[4] במשנה ברורה סי’ שכו ס”ק כא כתב שנוהגים להימנע מרחיצה גם במים קרים.
[5] בתורה שלמה – אסתר (פ”ט הע’ לג) הביא כמה טעמים.
[6]  ראה שוע”ר סי”ב ס”ג.
[7]  במאמר אדה”ז מחלק בעמלק בין אהבה רעה (סגול) ליראה רעה (צירה). קיום מצוה לשם פני’ – אין לנו למחות, משא”כ זהירות במל”ת שלא לשמה. בפ’ בשלח “אמחה”, העיקר סגול. בפ’ תצא “תמחה”, העיקר צירה. ע”פ ספר המנהגים-חב”ד ע’ 72-73.   
[8]  ראה שו”ע יו”ד סי’ רעו סי”ב ובהגהות רעק”א שם.