Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Story about the brocho to be said when eating rice:[1]
2. For the chapter of Tehilim said according to one’s age, what should a Ger do?[2]
3. May I call up to the Torah one whose brocho is unintelligible?[3]
4. When lighting candles for Shabbos, following the custom of not extinguishing the match directly, may one place the burning match on a flat surface (which will cause the match to go out sooner)?[4]
5. What is the earliest time in the morning for reciting the passage of the Tomid? [5]
6. When doing the kinyonim before a wedding, common practice is for one of the witnesses to give his cloth to each of the people making the commitments and they lift the cloth. Why does the cloth need to be the property of one of the witnesses?[6]
7. Should I wait to separate Challoh until the dough has risen, or as soon as I finish kneading the dough?[7]
8. May one burn the piece of Challoh before shaping the loaves?[8]
9. May I use a Menorah whose lamps stand in a slight curve?[9]
10. We don’t have a minyan of men who fast. May the Chazan say the brocho of Aneinu?[10]
11. I have an infected finger. May I soak it in salt water on Shabbos?[11]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] ראה ‘סדור רבנו הזקן עם ציונים מקורות והערות’ ח”ג מילואים סי’ לז (ע’ א’תקפז). בס’ שערי הברכה מביא שדעת הרוב הוא לברך ‘האדמה’ על פריכיות אורז. משא”כ פצפוצי אורז, שהם מבושלים תחלה.
[2] אגרות קודש ח”ל ע’ יח; נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 86.
[3] ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 68.
[4] ראה ירושלמי ביצה פ”ד ה”ד: “סומכה לכותל בשביל שלא תכסכס”. וראה שוע”ר סי’ רסג ס”ז; נתיבים בהלכה ומנהג סימן יא.
[5] בפסקי תשובות סי’ מח:ג מקיל מעלות השחר. לציין הדיון בסדורנו ע’ מד הע’ 87.
[6] ברמ”א חו”מ סי’ קצה ס”ג מבואר לעשות הקנין בסודר של העדים. בערוך השלחן (שם, ס”ד): “אחד מהדיינים או מהעדים נוטל סדרו ומקנהו”. בנטעי גבריאל – נישואין ח”א פ”כ הע’ ז כתב טעם המנהג, שלא יטעו בין כלי המקנה לכלי הקונה.   
[7] בשו”ע יו”ד סי’ שכז ס”ז, שימתין עד גמר הלישה. אבל בספר התרומה סי’ פה כתב שיש ממתינים עד לשתחמ. העיסה. בס’ חלקת בנימין (יו”ד שם ציון קיח) מביא דהיינו משום שאז העיסה משובחת. ולעד”נ, אולי תהא העיסה מקולקלת ונמצא שבירכה לבטלה.   
[8] בשו”ע יו”ד שם ס”ב – לשרוף רק אחר גמר העריכה, בגלל הקמח שניתוסף לעיסה בעת עריכת הככרות.
[9] ברמ”א סי’ תרעא ה”ד הורה לעשות הנרות בשווה, שלא ייראה כמדורה. אך לענד”נ כי סגלגל קל אינה בעי’ לענין זה.
[10] ראה או”ח סי’ תקסו ס”ג; שוע”ר סי’ קיט ס”ה; ספר המנהגים ע’ 45; נתיבים בשדה השליחות ח”ב פ”ג סי”ג.
[11] ראה שוע”ר ר”ס שכח.