Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Clue in this week’s Sedra to the list of days when the entire Hallel is recited:[1]
2. Is reheating moist food on Shabbos the same as reheating liquid?[2]
3. May we use frozen chips that are semi-cooked in the factory?[3]
4. Taleisim and Taleisim-Ketanim that are no longer in use, must they be placed in Genizah [AKA Sheimos]? [4]
5. Having made Havdolo for my family, I wish to go to a youth venue and recite Havdolo again. Is that okay?[5]
6. In many Sidurim, the Tefilos for young children include the posuk ראשית חכמה. Why is it there?[6]
7. Based on the Tzavo’oh of Reb Yehuda haChosid, when blocking up a window or a doorway, one should leave a passage unblocked. How wide should that be?[7]
8. Feedback on how the Hoshanos-poems relate to their respective days:[8]
9. Feedback on teaching the Written Torah to a Ben Noach:[9]
10. Feedback on the Rambam’s given source for Simchas Beis haShoieivo:[10]
11. Does one say שהחיינו for cooked Esrog? (שערי הברכה פ”כ סי”ז)
12. May I wear a woolen sweater over a linen shirt? (שו”ע יו”ד סי’ שא ס”ד)
13. May we keep a trash can in our communal Succah? (ע’ פסקי תשובות תרלט:ב)

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] הרה”ק הר”ר שמשון מאוסטרופול הי”ד, הובא ב’סדר עבודה ומורה דרך’ לפני הלל.
[2] לשון הטוש”ע (סי’ שיח ס”ד): “תבשיל שיש בו מרק”. ואילו לשון אדה”ז (שם ס”ט): “כל דבר לח יש בו משום בישול אחר בישול”. גם טופח על מנת להטפיח מוגדר כלח (ראה שבת כהלכה פ”ג ס”ג, וש”נ). ומ”מ כל שהמאכל הוא יבש מבחוץ, אע”פ שהליחות שבתוך המאכל מתחממת, אין בכך איסור בישול אחר בישול (ע”ש בביאורים בארוכה).
[3] ראה רמ”א יו”ד סי’ קיג ס”ט; פסקים ותשובות שם אות כג.
[4] ראה או”ח סי’ כא ס”ב שטליתות של מצוה שבלו: א) אדם בודל עצמו מהן; ב) זורקן והן כלים מאליהן. בפסקי תשובות (שם א:ג) פירש – ע”פ משנ”ב שם ס”ק יב – דהיינו כשכבר הוסרו ממנו הציצית, ולא נהירא לענ”ד. דלעיל בדין חוטי ציצית שנפסקו נאמרו ג’ דעות: א) נזרקים לאשפה; ב) לא למקום מגונה, “(אבל יכול לזורקן שלא במקום מגונה)” וא”צ לגונזן; ג) בעל נפש: גונזן. מעתה י”ל שגם בטלית מצוייצת אין חיוב גניזה, ורק איסור בזיון, כדעה האמצעית לגבי החוטין שנפסקו. ועצ”ע טובא.
[5] ראה שו”ע אדה”ז סי’ רצו ס”י. וע”ע קו”א לשוע”ר סי’ ערב סוסק”ב שהביא את הפר”ח שמתיר לברך גם בעבור הבקי.
[6] ישנו בסדור ווילנא ובסדור קרני הוד (נאוואמינסק), אבל ליתא בסדר מהדורת הרב שאנפעלד. בפרדס רימונים (לרמ”ק) שער י’ ולא ט’ מבאר מש”כ בגמ’ סוכה שהאב מלמדו תורה צוה ושמע ישראל כי בהם מחנך האב את בנו ביסודות הדת. וי”ל דה”ה לזה.
[7] באגרות קודש של כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ נ”ע ח”ט ע’ שפה כתוב: טפח וחצי. ואולי היינו ליצור ריבוע של טפח על טפח, כדין חלון לגבי טומאת אהל. ולהעיר שבדברי כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע (שו”ת תורת שלום סי’ לז) כתב להניח “חלל קטן”. וצ”ע לתווך.
[8] ראה בארוכה בס’ פרי צדיק בפירושו על הושענא רבה.
[9] מפורש להיתר ברמב”ם הל’ תפילין פ”י ה”ח. וראה גם שיחת ש”פ בראשית תשכ”ו.
[10] ראה יד מלאכי כללי הרמב”ם אות ד.