Dayan Levi Yitzchok Raskin, Rov of Anash in London, explores interesting Torah questions and halachic dilemmas. Rabbi Raskin discusses the following issues in this week’s episode:

1. Is it okay to empty the Negel Vasser into the kitchen sink?[1]
2. May one eat food that was touched by someone who had not washed Negel Vasser?[2]
3. I spent Succos this year in New York, enjoying the rain and all. Is sheltering the food in a box the same as if the food was indoors?[3]
4. Halocho requires the covering of a married woman’s hair. What if part of the hair was removed artificially, must that area still be kept covered?[4]
5. After our son’s Bris, my wife tells me that she had wanted to give him an additional name. Can we now add her desired name or should we keep to the Bris-name?[5]
6. The duty to reimburse for damages caused, is that only towards those who are Torah-observant?[6]
7. How much water may be added to wine and the brocho remains Borei Pri haGofen?[7]
8. Why aren’t we particular to leave an unpainted square Amoh opposite the front door to remember the destruction of the Beis haMikdosh?[8]
9. I’m leaving home during Chol HaMoed Succos, until after Yomtov. May I dismantle my Succah before my departure?[9]
10. Feedback on discarding of worn-out Taleisim? [10]

To listen to Panorama of Halacha on a podcast, click here.

[1] בעלי הגהה של מאמר מרת סטוליק תחי’ כתבה שלא לרוקן מי הנטילה בכיור, ועדיף – גם לא בכיור שבבית הכסא. גם כתבה שאם באים להשתמש בקערה של נט”י לצורך כיבוס בגדים, יש לשטוף אותה תחלה. שני סעיפים הסיר כ”ק אדמו”ר זי”ע. בפסקי תשובות (סי’ ד:יד) הביא מהא”א מבוטשאטש ליזהר מלשופכם על כלי אכו”ש.  
[2] בעלי הגהה של מאמר כתוב שאין לאכול מאכל שנגע בו ישראל בלי נט”י בבוקר.
[3] דין היושב בסוכה ושלחנו בבית מובא בשו”ע או”ח סי’ תרלד ס”ד, “גזרה שמא ימשך אחר שלחנו”. י”ל שהגזרה אינה שייכת בזה. דין אוהל בכלי הפוך – בפסקי תשובות סי’ שטו אות טו; ובנתיבים בשדה השליחות ח”ג.
[4] מקום שדרכו להיות מכוסה חייב להיות מכוסה. ותועלת הגילוח היינו לגבי שערות היוצאות מחוץ לצמתן – ראה פס”ת סי’ עה:י.
[5] בס’ ברית עולם (ע’ 229) מביא מספר ברית אבות שאין לשנות השם – הובא בזיו השמות ר”פ יד.
[6] ראה ס’ בין ישראל לנכרי חו”מ סי’ לד ס”ב ובהערות לשם.
[7] ראה שוע”ר סי’ רד ס”ט. על דברי פסקי תשובות (שם אות ח) יש להעיר: א) מביא להקל עד שיעור ה’ חלקים מים. ולא ידעתי מנלי’ שיעור זה. ב) כתב שיש יקבים שמוסיפים הרבה מים. אבל הרב המכשיר שדברתי אתו כתב שאצלו אין מוסיפים מים. גם חברת ‘קדם’ טוענים שאינם מוסיפים מים. לאידך, יש שמפסטרים היין ושוב מחזירים לתוכו אלכוהול באופן מלאכותי (מדריך של הרב בלומנקרנץ ע’ 571 ). ג) לגבי מיץ ענבים מביא ב’ דעות אם ניתן לערב בו מיעוט מים. 
להעיר מדין שתות לגבי אונאה, ותערובת של כזית בכדי אכילת פרס היינו שהשביע משתלט על ששת החלקים.
[8] מובא להלכה באו”ח סי’ תקס ס”א. ובאגרות קודש של כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע (ח”ה מס’ א’צז) מוזכר לעשות כן בביתו בראסטאוו. האריך בזה ס’ חקרי מנהגים ח”ג. וראה פסקי תשובות לאו”ח דיש מקילים בצבע נוזל.
[9] ראה נתיבים בשדה השליחות ח”ב ע’ 121.
[10] באו”ח סי’ כא ס”ב אודות טליתות של מצוה שבלו: א) אדם בודל עצמו מהן; ב) אינו משתמש בהם תשמיש מגונה; ג) זורקן והן כלים מאליהן. בפס”ת (שם א:ג) פירש (ע”פ משנ”ב שם ס”ק יב) דהיינו כשכבר הוסרו ממנו הציצית. אכן במקור הדברים (ר”ן פי”ז דשבת) מוכח דגם תשמיש שאינו מגונה אסור. לאידך, לזרוק במקום שאינו בזיון, מותר.