ז”ל הלבוש (בהקדמתו ללבוש או”ח) “קראתיו לבוש התכלת, כי כמו שחייב האדם ללבוש תכלת בציצית בכל יום אם ימצא, כן הוא חייב להלביש עצמו באלו הדינים”.
המהרי”ל (שו”ת החדשות סי’ ה’) כשבא להסביר שיטתם של ר”ת והגאונים שאף בזמן שאין תכלת בגד פשתן פטור אף מלבן משום גזירה דשמא יטיל בו קלא אילן, כתב שיתכן שיחזור התכלת: “וסברא הוא שמא יחזור דבר לקלקולו שיהא התכלת מצוי, כש”כ למאי דכתב סמ”ג דאותו דג חלזון הוא בים המלח וכתב סימנין בקל הי’ לעשות תכלת וכו'”. ומפורש שחלזון יכול .להתגלות בדור מן הדורות וחשש כן לדינא
וכן בארצות החיים להמלבי”ם (המאיר לארץ סי’ ט, מא) חשש שמא ילמדו לעשות תכלת בזה”ז: “ועי’ בשו”ת רדב”ז (סי’ תרפ”ה) אפשר שעד היום הוא מצוי אלא שאין יודעין לצודו עכ”ד, ולפי”ז יש לומר דגם בסדין בציצית יש חשש דשמא ילמדו”. וכן כתב הכלי חמדה (פר’ מסעי ד”ה וראיתי למורי) : “דתכלת אינו נגנז ואפשר ע”י טרחא למצא אותו כדעת הרדב”ז בתשו’ תרפ”ה”.

עיינתי בתוך האגרת המובא ונראה שמי שרוצה
להבין דעת אדמו”ר הרש”ב נ”ע שיעיין בעצמו בתוך האג”ק