He goes on to contrast that with when Hashem kept it so to speak to Himself, in the Megillah.
Speaking out our anger to a trained Rov or therapist is a tried and true and Torah tool.
I commend the valiant and courageous Rabbanim and the vaad for taking this initiative.

These are the words of the Chasam Sofer.

*וינחם ה’ על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו השל”ה מביא פי’ דלכך ינחם הואיל ודיבר כביכול כעין האדם שע”י הדיבור נתמעט כעסו וכן כאן ע”י הדיבור נצטער משה רבינו ע”ה צדיק הדור וצערו הגדול הועיל לכפר על בני ישראל כמו שדרשו חז”ל על משיח והוא מחולל מפשעינו שסובל יסורים כדי לכפר על בני ישראל (סנהדרין צ”ח ע”א ברש”י שם) ובזה יש לפרש הקרא והי’ כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם שדרשו חז”ל (מגילה דף י”א ע”א) על מעשה המן הכוונה דמיתי מלשון דום לה’ ולשון שתיקה כי אין הקב”ה שלח לא נביא ולא חוזה והפורענות גדול כן הי’ בימי מרדכי ואסתר, יען רק אשר דמיתי ולא דברתי ע”י נביא הי’ הגזירה קשה מאוד כמובן ורק ע”י נס גדול נצולו:

Simcha Frankel